הפסיכולוג "זיגמונד פרויד" אבי הפסיכואנליזה חי בשנים (1856 - 1939) היה חוקר, נוירולוג ופסיכיאטר אוסטרי יהודי, יליד צ'כיה, מהמדענים הבולטים במאה העשרים. קבע והציע מספר מודלים שביטאו ותיארו את הנפש ואופן פעולתה.

אחד המודלים המוכרים, הוא המודל "הסטרוקטורלי" (המבני) המחלק את הנפש לשלוש רשויות: האני העליון (super-ego) האני (ego) וה"איד" (id) (סתמי). הסופר-אגו (אני עליון) היא "הרשות" האחראית לצדדים הקוגניטיביים, שכלתניים אינטלקטואליים וערכיים של האדם. היא זו שמאפשרת לאדם לחשוב ברמה רציונלית, ערכית ומוסרית. ה"איד" : הסתמי / יצרי היא "הרשות" האחראית ליצריות האדם, לצדדים ה"פרימיטיביים". דהיינו: מזון, מין והישרדות. האיד מניע את האדם לפעול על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים,המהווים כאמור, בסיס אלמנטרי לקיום. ה"אגו" : משמש כמתווך בין שתי הרשויות "האיד" ו"הסופר-אגו" ומנחה אותן לשמור אל איזון והרמוניה. איזון בין שני הקטבים הנ"ל, תורם לתופעות מקדמות, פרוגרסיביות אצל האדם. על פי המודל הנ"ל, אנו למדים שתפקידו של ה"אגו" (האני) הוא משמעותי ובעל משקל רב בתיווך ובתמיכה לאישיות מאוזנת וקונסטרוקטיבית. אם כך הדבר, קיימת אפשרות ש"אני"ego מדולדל חסר עוצמה ונרפה, לא "יתווך" כראוי בין שתי "הרשויות" בין ה- ID  לבין ה- Super-Ego  ובכך תיווצר דיסהרמוניה רגשית/נפשית מה שעלול להניע את האדם הנ"ל, להתנהגות אנורמלית עקב "מצוקתו" הנפשית. 

הגרפולוגיה גורסת שבכתב היד קיימים שלושה אזורי כתב. האזור העליון, האזור האמצעי והאזור התחתון. אלה מקבילים ומאופיינים בקורלאציה גבוהה, לשלוש הרשויות ע"פ המודל "הסטרוקטוראלי" של "פרוייד". דהיינו, האזור העליון של הכתב מקביל ל"סופר-אגו", האזור האמצעי בכתב מקביל ל"אגו" ואילו האזור התחתון בכתב מקביל ל"איד".


דוגמת תרשים הקבלה בין אזורי הכתב למודל הסטרוקטורלי (מבני) של "פרויד".

גרפולוג מקצוען ומיומן היטב, ידע להבחין ע"פ אזורי הכתב במצבו הנפשי של הכותב, חוסנו הרגשי, איזון ושיווי משקל (הומאוסטזיס) אישיותי. כאמור, כאשר נבחין בשלושה אזורי כתב שהם בעלי משקל דומה, שווה. בנוסף לסימנים גרפיים אחרים המאששים איזון ושיווי משקל. נבין מכך, שהכותב מתפקד בהרמוניה והתנהגותו תהיה צפויה ונורמטיבית.