מאמר מאת : הנס קנובלך משנת 89 ... קטעים נבחרים.

כאשר עוסקים בגרפולוגיה תקופה ממושכת, אין מנוס מהשאלה הנשאלת תכופות: כיצד רואים דבר זה או אחר בכתב היד. בעוד שבמקרים כאלה שמחים המתחילים להצביע על לולאה באזור התחתון, או על הפרזת גובה באזור העליון, הרי שלגרפולוג המנוסה התשובה קשה. הוא אמנם בטוח בדבריו, אולם אינו יכול לומר במדויק כיצד הגיע לקביעתו המסוימת. 

חמישה שלבים בדרך: טירון, מתחיל-מתקדם, יכולת, בקיאות ומומחיות. 

בשלב הראשון לומד הטירון, עובדות וחוקים אובייקטיביים מסוימים. הוא עדיין אינו מכיר בהקשרים.  מחד- הוא מאושר מהכמות העצומה של האפשרויות, אך מאידך הוא מבולבל לגמרי, כיוון שאינו מסוגל לכונן בהם סדר ולמצוא הקשרים. 

ההבנה ההדרגתית מתפתחת בשלב השני, המתחיל-מתקדם. בנוסף על עובדות וחוקים יש התנסות פרקטית, ויש דמיון שמתחיל לעבוד מול דוגמאות קודמות של כתבים אשר לפיו נוכל לבנות את הבסיס לניסיון. 

השלב השלישי,  יכולת: מתכוונים ליכולת להפריד בין מה חשוב ולא חשוב . ידע של עובדות וחוקים, ככל שיהיה רחב, הוא עדיין בגדר ידע ורחוק מאוד מיכולת. זו קיימת אצל האדם המאמין בביטחון מלא בכוחו לפתור בעיה גם כאשר אינו יודע עדיין באיזו דרך יעשה זאת. 

השלב הרביעי, בקיאות הוא המיומנות והחמישי המומחיות זאת היכולת לתת חוות דעת המבוססת על יכולת מקצועית וניסיון עשיר. 

חמשת השלבים אינם עוקבים כמו מדרגות בעלי הפרשי מרחק שווים ביניהן. בין השלושה ראשונים לשניים האחרונים קיים בקע עמוק. הם נבדלים ע"י דרכי חשיבה שונות והישגים שאופיים שונה בתכלית. שלב רביעי וחמישי אפשר להסתכל עלים כעל שלב אחד. 

דרגת המומחיות היא אינטואיטיבית. משמעות האינטואיציה אינו כפי שאנו מכירים כהארה על-טבעית, אלא פעילות יומיומית כללית שיכולה להתבצע ע"י כל אדם.  מדובר ביכולת לראות דגמים בעלי משמעות ללא צורך לנתחם תחילה. מומחה אינטואיטיבי הוא על כן אדם שמסוגל לדבר בשטף ללא כללי דקדוק, נהג שמסוגל לתפעל את הרכב בכל מצב נתון ועקרת בית המכירה את השוק והמחירים ושמסוגלת לכלכל את ביתה באמצעים דלים. כאשר מתבצעת פעולתם, זמין להם מאגר ניסיון אדיר, שהם אינם צריכים להעלותו למודעות. הם אינם זוכרים, אלא נזכרים מאליו. הבנה ללא מאמץ. 

תוצאות שהתקבלו אינטואיטיבית עלולים ליצור לא פעם תחושת אי נוחות: משהו לא מסתדר, כנראה פסחתי על דבר מה חשוב.  יש צורך להפחית תחושה זו ואין הדבר קל. צריך לרכוש, לסגל ולעבד את התחושה. התחושה הוכיחה את עצמה כמשמעותית ללא יוצא מן הכלל להמשך הדרך. 

לאחר שהגענו לפסגה, סוף שלב היכולת נעיף מבט אל הבקע , המפריע בדרך העולה לפסגת הבקיאות והמומחיות. עבור חלק מהאנשים זוהי תהום שעל פיה הם מהססים ואף נותנים סיבות טובות לכך, אחרים מסתכנים בקפיצה, נופלים שוב ושוב על הפנים, אבל לבסוף מגיעים אל הגדה השניה לצמיתות. דרך הביניים במקרה זה, מילוי הדרגתי של הבקע בהתנסויות, בחוויות דמיון ובדגמים, ואז נעלם הצורך בקפיצה. 

בגרפולוגיה התלמיד לומד בחריצות את הכללים. יחד עם זאת הוא נתקל בכתבי יד שאומרים לו משהו, שאין הוא מסוגל לקשרו עם הנחיות הפרשנות שלמד. חסר לו אומץ לב לקפוץ מעל הבקע ולאמת את מה שהוא רואה גם ללא בסיס הנתונים.  יש כאן שאלה של אומץ. 
בקרה וביקורת עצמית, המסבירות לעיתים את התנהגותו של זה שאינו רוצה לקפוץ, הן הכרחיות. אך כאשר הן שולטות הן חוסמות את התפתחות המומחיות. שניהם נחוצים, הביקורת העצמית והאומץ.
פן נוסף של המומחיות  - המומחיות זהה על פי רוב עם אהבה לדבר. מומחה ואוהב הן בגדר מילים נרדפות.