ע"פ ישראל אודם: הטיפוס הנרפה סביל מטבעו, חושש מהתמודדות מתוך רפיון נפש. משתמט מלמלא חובות ומשימות, חולם בהקיץ ומשלים עם מצבו הנמוך, מתוך פחד להתמודד עם המציאות. בדרך כלל צייתן זמני, מתוך חולשה ועליבות. נוטה להעריץ דמויות סמכותיות. משולל כל התנהלות/התנהגות אסרטיבית.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס האינטגרטיבי מאופיין בדרך כלל בהרמוניה רגשית ובהסתגלות חברתית גמישה, הוא מתאים עצמו לסיטואציות משתנות. טיפוס נמרץ, שופע חיות וחמימות טבעית. מגשים את יעדיו בשלימות וביסודיות.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס האימפולסיבי בעל דחפים ומזג סוער, חסר אמת מידה ונחפז לדחוק את הקץ. הוא מפריז בציפיותיו וחי בתחרות מתמדת עם עצמו ועם הזולת. חסר פרופורציות וחסר סבלנות. בעל סף גירוי נמוך ומתרתח בקלות. מתלהב ומתאכזב חליפות. במזגו הסוער נדלק מהר לאתגרים שלפעמים מוליכים אותו למימוש פרודוקטיבי ולפיתוח אישיותו. יש לעיתים שברוב התלהבותו הולך שולל אחרי דחפיו ומסתבך בהרפתקאות.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס הרציונאלי, בדרך כלל חשיבתו אנליטית ומחקרית. ינתח ויבחן בזהירות ויבדוק לעומקם של דברים. הוא "עובד" באורך רוח ויבצע מלאכתו ביסודיות. יגבש רעיונותיו על סמך ממצאים שאותם יאסוף באופן רציונאלי, שיטתי ומבוקר. או אז, יציגם באופן מובנה ומסודר.
ע"פ ישראל אודם: האוטיסט הינו הטיפוס הדוגמטי. גישתו והתנהגותו סטיריאוטיפית, רגיש מאוד, חסר גמישות ומתקשה בהסתגלותו החברתית. הוא מתחפר ומתבצר בהתנהגות סכמטית אותה "אימץ" כסגנון חיים. מתאפיין כלפי חוץ כמוזר, תמהוני ולא מובן. בד"כ יאופיין כטיפוס ביישן, נבוך ונחבא אל הכלים, מופנם וחולמני.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס הנרקיסטי, מפנה את מיטב חוויותיו הרגשיות כלפי עצמו, הוא מרכז העולם והאני שלו מושא אהבתו המנופחת. מתוך הערצה עצמית, הוא נוטה להפריז בתפיסתו העצמית. הוא ניחן בדמיון עשיר וכמיהה למימוש עצמי בעשייה יוצרת. נטייתו להפריז בדימוי של "אני מרכזו של העולם" מערערת את תפיסת המציאות שלו והוא ישגה בחלומות שווא מתסכלים.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס הרפורמטורי הוא זה ש"יבקש" לחולל שינויים וליצור עולם "שטוב ונעים לחיות בו". זאת הוא יעשה בחשדנות וביקורת חריפה. לעיתים הוא נזקק להשתמש בדרכי עקיפין, כדי להתמודד בקשיים לא-מודעים, תת מודעים ולפעמים אף ביודעין ובמתכוון. הוא נדחק להתגונן בפני כשלון או תיסכול בעיקר בחיי הרגש שלו. הרפורמטור הכותב בידו הימנית, יתאפיין בזווית כתיבה קהה, המנוגדת לתנועה הטבעית, המשקפת גישה מסולפת וחסרת ספונטניות להסתגלותו הקיומית.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס האיובי זאבי, ישים עצמו כשליח ציבור של עדת "העשוקים והנגזלים". הוא ילחם ויבקר תמיד את דרכו הנלוזה של הממסד העושק. אך מאחורי טיעון "איובי" מדומה זה, מסתתרת כוונתו האמיתית של ה"זאב". בדרך כלל הוא עוקצני ומבקר. הוא יטיל מומים בזולתו, יוקיע מעשי "עוולה" של אחרים שעליהם הוא משליך אותן הצרות שנפלו בחלקו.
ע"פ ישראל אודם: הטיפוס האנרכי יצרי, שואף לחירות רגשית ולניהול עצמאי, אך אלה נבלמים בגלל חוסר בטחון, תלותיות ופחדים הנעים בין "המותר" לבין ה"אסור". אלה מגבירים את רגישותו לגירויים פנימיים וחיצוניים ולתנודות חריפות של מצבי רוח, דכאונות, התקפי קפריזות ומרדנות, כלפי סמכויות וצווים מ"גבוה". האנרכי יצרי נע בין תסיסה רגשית עזה, לבין חיפוש אחר החופש, הבטחון והעצמאות.
